ניתן גם למצוא מאגרים הנוגעים לתחומי ידע ודיסציפלינות מסוימות ואף נושאים ספציפיים.
כל המאמרים מתמקדים באישיות כלשהי: אמן, סופר, פילוסוף, איש רוח או אישיות היסטורית כגון: אברהם אבינו, ר' יהודה הלוי, אבן ח'לדון, בן גוריון.
הפתרון המוביל, היה אמור להיות בדמות מאגרים אקדמיים המורכבים ממאמרים בעברית.
אוצר אקדמי – מאגר מאמרים אקדמיים בעברית ראשון וייחודי מסוגו, הכולל מגוון רחב של מאמרים אקדמיים בעברית, מאמרים אקדמיים מתורגמים מאנגלית לעברית ואפילו בשורה ייחודית של מאמרים אקדמיים המסוכמים בשפה ברורה ומאפשרים את קבלת תקציר ונקודות המאמר, ללא קריאה מייגעת בשפה גבוהה ובשילוב מילים לועזיות המקשות על ההבנה.
בדרך כלל המרצים יגבילו אתכם לשימוש במאמרים מעשר השנים האחרונות, אולם ישנם מרצים שמחמירים אף יותר ומגבילים לחמשת השנים האחרונות.
לא מעט מרצים דורשים שתצטרפו להצעת המחקר מספר מאמרים אקדמיים בנושא, זאת כדי לראות אם אתם בכיוון הנכון.
לפני שנכנסים למאגר, חשוב לפרק את נושא העבודה למרכיבים ולבנות רשימת מילות מפתח. כך החיפוש הופך ממוקד ומדויק יותר, וקל להגיע למאמרים רלוונטיים באמת.
הספרייה האוניברסיטאית – לכל אוניברסיטה קיים מאגר עצמאי של מאמרים אקדמיים בעברית, הנגיש לטובת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה.
מרכז המידע של מכון סאלד מתמחה באיסוף מידע, בפיתוח מאגרי מידע ובהספקת שירותי מידע מקצועיים בתחומי החינוך ומדעי החברה בישראל.
שימו מאמרים לב, איננו מבצעים מבחני בית בשום צורה ואופן. כמו כן, החברה מתמחה בסיוע לסטודנטים בכתיבת עבודות אקדמיות.
סט זה, של כתבי עת שפיטים מוגדר ברמת כתב העת ולא ברמת המאמר הספציפי. כתמיד, יש להעריך כל מאמר לגופו כדי לקבוע האם ניתן להסתמך עליו בעבודה אקדמית.
רישום הספרים נערך בצורה מדעית על פי כללים שנקבעו על ידי מערכת שבראשה עמדו פרופ' גרשם שלום ופרופ' בן־ציון דינור, ונעשה על סמך בדיקת הספרים עצמם. הוא כולל תיאור מלא של תוכן הספר והחומר הנלווה לו, עם ציון כל השותפים בחיבור הספר: עורכים, מתרגמים, מחברי הקדמות ומבואות, מפרשים וציירים ועוד.
לצערכם, לא כל מאמר מאושר ונחשב למאמר מדעי ולכן עליכם למצוא את המאמרים הנכונים.
מאגר זה כולל כתבי עת שהמאמרים המתפרסמים בהם נמסרים לשיפוט לפני הפרסום.